רקע
במסגרת תוכנית הרדיו "סוגרת פינה" ברדיו צפון, בהנחיית עו"ד טל קאופמן, פרק זה התמקד באחד המושגים המשפטיים הנפוצים ביותר אך גם באחד המובנים פחות: כוח עליון (Force Majeure)
בפרק זה אירחה טל את שותפה ועמיתה, עו"ד אסף שביט שטריקס, לשיחה מעשית ומעוררת מחשבה על האופן שבו כוח עליון פועל במציאות, במיוחד בעידן שמאופיין באי-ודאות - ממגפות עולמיות ועד חוסר יציבות גיאופוליטית.
אודות התוכנית: "סוגרת פינה"
"סוגרת פינה" היא פלטפורמה שבועית המחברת בין משפט, עסקים וחברה. בכל פרק מארחת עו"ד טל קאופמן אנשי מקצוע ומובילי תעשייה לשיחות פתוחות, נגישות וברורות על סוגיות משפטיות מחיי היום-יום ועל השלכותיהן הרחבות, ומעניקה למאזינים הן בהירות והן תובנות מעשיות.
הבנת מושג הכוח העליון במציאות משתנה
במהלך התוכנית בחנו טל ועו"ד אסף שביט שטריקס כיצד התפתח מושג הכוח העליון בשנים האחרונות. מה שנחשב בעבר לטענה משפטית מצומצמת, שרק לעיתים נדירות התקבלה, הפך לרלוונטי יותר ויותר לאור האירועים הגלובליים של השנים האחרונות.
באופן מסורתי, בתי המשפט בישראל פירשו את דרישת אי-הצפיות באופן מחמיר מאוד, עד כדי כך שסעיף 18 לחוק החוזים נחשב לעיתים כמעט ל"אות מתה". הגישה הרווחת הייתה שבמציאות הישראלית ניתן לצפות כמעט כל אירוע - ממלחמות ועד תנודות כלכליות.
עם זאת, חל שינוי ניכר בגישה. כיום, בתי המשפט נכונים יותר לבחון לא רק אם האירוע היה צפוי, אלא גם את השפעתו בפועל על מערכת היחסים החוזית. בהקשר זה, גם אירועים כגון מלחמה, שבעבר נחשבו לצפויים באזורנו, הוכרו בנסיבות מסוימות ככוח עליון.
המסגרת המשפטית והשימוש המעשי
אחת התובנות המרכזיות שעלו מהדיון היא שהדין הישראלי אינו מספק הגדרה אחת, אחידה ומקיפה למונח "כוח עליון". במקום זאת, המושג מוגדר באופן שונה בחוקים שונים ובענפים שונים.
כך, למשל, חקיקה ותקנות מסוימות עשויות למנות אירועים כגון מלחמה, אסונות טבע, שביתות או שריפות, בעוד שמסגרות אחרות דורשות התקיימות של תנאים מצטברים, כגון היעדר שליטה, היעדר אשם ואי-יכולת למנוע או לצפות את האירוע.
בפועל, סעיפי כוח עליון הם רכיב חיוני בחוזים, ובפרט בהסכמים ארוכי טווח. הם משמשים כלי מרכזי לניהול סיכונים, המסייע לעסקים להתמודד עם שיבושים המתפשטים לאורך שרשראות האספקה והפעילות העסקית.
השפעה בעולם האמיתי: מתיאוריה למעשה
כדי לקרב את הדיון לאתגרים העסקיים שבחיים האמיתיים, השתתף בתוכנית גם זאב ברזילי, מנהל בכיר בענף הרכב, בעל למעלה מ-20 שנות ניסיון.
מנקודת מבטו, היישום של כוח עליון שונה באופן משמעותי בין כלי רכב חדשים לבין כלי רכב משומשים.
בכל הנוגע לרכבים חדשים, עיכובים במסירה הנובעים מגורמים חיצוניים שאינם בשליטת היבואן נתפסים בדרך כלל כמובנים היטב, ולעיתים רחוקות מובילים לתביעות שמתקבלות.
לעומת זאת, שוק הרכב המשומש מורכב יותר. סוגיות של גילוי נאות ושקיפות הופכות לעיתים לנקודת התורפה של החברות, ובתי המשפט נוטים לצדד בצרכנים כאשר לא ניתן גילוי נאות כנדרש.
דוגמאות אלה ממחישות כיצד אותו מושג משפטי עשוי לבוא לידי ביטוי באופן שונה למדי, בהתאם להקשר.
סיכום: מסקנה מעשית
עם סיום הדיון, המסר המרכזי היה ברור: כוח עליון אינו עוד סעיף תיאורטי הקבור בחוזים, אלא מושג חי ומתפתח, המחייב בחינה זהירה.
עבור עסקים, המסקנה היא שיש לנסח סעיפים מדויקים ומותאמים, תוך הבאה בחשבון של סיכונים מהעולם האמיתי.
עבור צרכנים, חשוב להבין שלא כל שיבוש נכנס אוטומטית לגדר כוח עליון; כל מקרה תלוי בנסיבותיו הספציפיות.
בעולם שבו אי-הוודאות הפכה לנורמה, ההבנה כיצד לצפות סיכונים, להקצותם ולנהל אותם אינה עוד עניין רשות - היא חיונית.
