.png)
לפני יותר משבוע הוכרז מצב חירום בעורף, ומאז הציבור בישראל כולו נדרש להתמודד עם מציאות מורכבת ומאיימת: לילות ארוכים ללא שינה, עומס רגשי כבד ורצף של אתגרים המשפיעים על שגרת החיים, המשפחה והעבודה.
עו"ד טל קאופמן, שותפה וראש מחלקת ניהול הון והעברה בין־דורית במשרדנו, משתפת מחשבות והמלצות לחיזוק החוסן האישי והמשפחתי בימי מלחמה ואי־ודאות ומציעה זווית מקצועית ואנושית שעשויה לסייע לכל אחת ואחד להתמודד עם התקופה הנוכחית באופן יציב ומודע יותר.
תהליכי העברה בין־דורית דורשים חוסן אישי ומשפחתי גם בימי שגרה. אני פוגשת זאת היטב בשיחות עם בני זוג ובמעגלים משפחתיים רחבים יותר. בעת מלחמה, ביתר שאת, כשהביטחון האישי והרגשי מתערערים, האתגרים גוברים: אנשים ספונים בבתיהם; מבוגרים נאלצים לשהות במרחבים מוגנים, לעיתים רחוקים ממקום מגוריהם הרגיל; חלקם חיים בגפם או עם מטפל/ת זר/ה שנקלע/ה למצב חירום שאינו מוכר לו/לה. במקביל, הילדים הבוגרים פחות זמינים - מתלבטים בין הטיפול בילדיהם לבין הדאגה להוריהם.
בעת כתיבת צוואות וייפויי כוח מתמשכים אני מסבירה תמיד שזהו תהליך הכולל "שני נעלמים" לפחות: איננו יודעים אם נזכה להזדקן בצלילות קוגניטיבית מלאה, איננו יודעים מתי ניפרד מן העולם, ואיננו יודעים מה יהיה היקף רכושנו בעתיד.
במפגשי הפתיחה של תהליכים אלה מתברר כי מעבר להחלטות על חלוקת רכוש לאחר הפטירה, קיים חסם משמעותי נוסף והוא כלל אינו קשור לרכוש.
כך למשל, בכתיבת הנחיות מקדימות במסגרת ייפוי כוח מתמשך, דווקא החלק האישי והרפואי הוא זה שמעורר התלבטויות רבות: צפים שיקולים חדשים, שאלות שלא נידונו, פערים בין בני המשפחה והכרח להחליט אילו נושאים חשוב להציף בשיח המשפחתי וכיצד לנסח הנחיות ברורות. לעיתים מתגלות מחלוקות בין הורים לילדיהם סביב שאלות כמו: היכן נכון שאדם יתגורר אם יזדקק לסיוע סיעודי - בבית? במוסד מתאים? קרוב לאחד הילדים? או אולי בדירה הקיימת שתותאם למצבו הפיזי?
בעידן שבו תוחלת החיים מתארכת - לא תמיד בשילוב בריאות מיטבית או צלילות מלאה - אני מוצאת שתהליכי עריכת ייפויי כוח מתמשכים וצוואות הם תהליכים משפחתיים מעצימים, מקרבים ומגבשים.
הדיאלוג המשפחתי מייצר מודעות אצל הילדים הבוגרים להלך הרוח של הוריהם ולהעדפותיהם. המלחמה הנוכחית ומצב החירום שבו אנו מצויים מדגישים עוד יותר את החשיבות בבניית ודאות וחוסן אישי ומשפחתי באמצעות תהליכים אלו.
חשבו בתקופה זו על הוריכם המתבגרים: התקשרו אליהם, הקשיבו לעומק לצרכיהם, הבינו מה חשוב להם, איזו תמיכה הם רוצים לקבל ואיפה נכון להם לשהות. זהו שיח משמעותי בימי שגרה - וחשוב אף יותר ברגעים אלו.
