מלכודת הוויראליות: למה עסקים נתבעים על שימוש בסאונד?

גל מכתבי ההתראה והתביעות נגד בעלי עסקים שהשתמשו בסאונדים ויראליים ברשתותהחברתיות מציף בעיה משפטית עמוקה. עו״ד הילית אראל שכטר מנתחת את מיתוס ה-"10שניות", את מנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק ואת הדרך האפקטיבית שבה עסקים יכוליםלהתמודד עם המלכודת הדיגיטלית.

מאת עו"ד הילית אראל שכטר, שותפה במחלקת הליטיגציה של ABADI & CO., המייצגת, בין היתר, חברות ובעלי עסקים בסכסוכיםמסחריים ובהליכי קניין רוחני.

‍

בשבועות האחרונים אי אפשר להתעלם מהסיפור שמסעיר את הרשתות החברתיות: שירו שלמי שמכונה "ילד הכטב"ם" הפך ללהיט ויראלי, ובעקבות זאת, לפיפירסומים, נשלחו עשרות ואף מאות מכתבי התראה והוגשו תביעות נגד בעלי עסקים קטניםשהשתמשו בסאונד שלו בסרטונים שלהם..

מעבר לכותרות הפיקנטיות, הפרשה הזו מציפה בעיה משפטית עמוקה הרבה יותר בדיני זכויותיוצרים - כזו שלא תיעלם גם כשהטרנד הנוכחי יירגע.

ניפוץ מיתוסים נפוצים

בעלי עסקים רבים פועלים ברשתות החברתיות מתוך אינטואיציה פשוטה, אך שגויהמבחינה משפטית. כדי לעשות סדר, אלה העובדות שחשוב להכיר:

• אין "כלל 10 שניות":שימוש בקטע     מוזיקלי מוגן, אפילו למשך שניות בודדות, עלול להוות הפרה של זכויות יוצרים.
• קרדיט אינו רישיון: מתן קרדיט ליוצר     בפוסט או בסרטון אינו הופך שימוש לא מורשה למותר.
• חשבון פרטי אינו פוטר מאחריות:  שימוש בחשבון אישי, ולא     עסקי, לצורך קידום העסק אינו מגן מפני טענה להפרת זכויות יוצרים.
• מנוי לספוטיפיי או לאפל מיוזיק אינו רישיון     מסחרי: תשלום חודשי     לפלטפורמות אלה מקנה בדרך כלל זכות להאזנה אישית, ולא רישיון לשימוש מסחרי     בסרטוני העסק.

קיצור תולדות הפיצוי ללא הוכחת נזק

הכלי הדרמטי ביותר המניע את גל התביעות הנוכחי הוא מנגנון הפיצוי ללא הוכחתנזק - כלי ותיק בדיני זכויות יוצרים. עם חקיקת חוק זכות יוצרים בשנת 2007 בוטל הרףהתחתון לפיצוי ללא הוכח נזק, ותקרת הפיצוי הועמדה על 100,000 ש"ח לכל הפרהבודדת, תוך מתן שיקול דעת רחב לבית המשפט.

במהלך השנים ניסה המחוקק לרכך את המנגנון כדי למנוע ניצול לרעה. עם זאת, בעלעסק המשתמש ביצירה או בקטע סאונד לצורך קידום פעילותו העסקית עלול להימצא מחוץלהגנות מסוימות שנקבעו לשימושים שאינם מסחריים.

לאחרונה, במאי 2026, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, המבקשת לצמצם אתהשימוש במנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק, כך שתידרש הוכחת נזק ממשי וכספי בקשר להפרה.עם זאת, שינוי כזה עלול להקשות גם על יוצרים אמיתיים לכמת את הנזק שנגרם להם ולהגןעל קניינם.

חוק ישן מול מציאות דיגיטלית חדשה

מנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק נולד מתוך הנחת יסוד היסטורית: מי שמשתמש ביצירהללא רשות גוזל מהיוצר דבר מה שהיה שייך לו – מוניטין, רווח, הפצה או שליטה.

אך ברשתות החברתיות המציאות מורכבת יותר. יוצר שמעלה שיר או סאונד לרשתותהחברתיות מעוניין בדרך כלל שהתוכן שלו יהפוך לוויראלי. ככל שיותר אנשים משתמשיםבסאונד, כך היוצר עשוי לזכות בחשיפה, במוניטין ולעתים גם בתשלום ישיר מהפלטפורמה.

מי שמרוויחות מכך אף יותר הן הפלטפורמות עצמן, שמציעות באופן אקטיבי סאונדיםויראליים בתוך ממשק העלאת הסרטונים, ויוצרות אצל המשתמשים את הרושם שמדובר בשימושמותר. בפועל, תנאי השימוש של הפלטפורמות עשויים לגלגל את האחריות המשפטית אל משתמשהקצה.

כך נוצר עיוות: היוצר והפלטפורמה נהנים מהוויראליות, בעוד שבעל העסק הקטן,שלחץ בתום לב על הכפתור "הוסף מוזיקה", עלול לשאת במלוא הסיכון המשפטי.

התיאוריה מול הפרקטיקה בבתי המשפט

למרות שמכתבי התראה עשויים לנקוב בסכום המקסימלי של 100,000 ₪, חשוב להביןשמדובר בתקרה תיאורטית ולא בתחזית ריאלית. בתי המשפט בוחנים פרמטרים שונים, ובהםהיקף ההפרה, הרווח שצמח לנתבע, הנזק שנגרם בפועל ותום לבו.

לתום הלב יש משקל משמעותי. הסרה מיידית של הסרטון המפר עם קבלת הפנייההראשונה, עוד לפני הגשת התביעה, עשויה להפחית את גובה הפיצוי ואף להשפיע עלהכדאיות הכלכלית של המשך ההליך.

אז למה בעלי עסקים בכל זאת נלחצים?

מכתבי התראה ממשיכים להלחיץ, ובצדק. ניהול הליך משפטי מלא כרוך בהוצאות שכרטרחה משמעותיות, גם אם בסופו של דבר ייפסק פיצוי נמוך. התובעים מודעים לפער זה,ולכן בעלי עסקים עשויים להעדיף לשלם פשרה של כמה אלפי שקלים כדי לסיים את העניין,במקום לנהל מאבק משפטי יקר.

מהו המפתח להתמודדות יעילה?

כאשר מדובר בגל תביעות רחב המבוסס על עילה דומה, כמו במקרה "ילדהכטב"ם", הדרך האפקטיבית ביותר עשויה להיות לא להתמודד לבד. התאגדות שלמספר נתבעים תחת ייצוג משפטי משותף מאפשרת לחלק את עלויות ההגנה ולהפוך את המאבקלכדאי יותר מבחינה כלכלית.

חשוב מכך, התאגדות כזו עשויה לשנות את מאזן הכוחות מול התובע ולהבהיר כי מולועומדת קבוצה מאורגנת ומיוצגת, שאינה מתכוונת להתקפל בקלות.

המסר לבעלי עסקים פשוט: העובדה שסאונד מופיע בפלטפורמה אינה מעניקה בהכרחרישיון לשימוש מסחרי בו. לפני שימוש בתוכן ויראלי לצורכי שיווק, כדאי לוודא מהןזכויות השימוש הרלוונטיות. בדיקה מוקדמת וקצרה עשויה לחסוך בהמשך הליך משפטי מורכבויקר.

אודות עבדי ושות ' עורכי דין

משרד עורכי דין עבדי ושות' (ABADI& CO.) הוא משרד עורכי דין רב-תחומי המשלב מומחיות משפטית, חשיבה אסטרטגית וראייהעסקית רחבה. המשרד פועל במודל אינטגרטיבי המאפשר ללקוחותיו לקבל מענה כולל לסוגיותמשפטיות, מסחריות ורגולטוריות מורכבות. מחלקת הליטיגציה של המשרד מייצגת חברות,יזמים ובעלי עסקים בסכסוכים מסחריים, בתביעות קניין רוחני ובהליכים הנוגעיםלפעילות במרחב הדיגיטלי, תוך מתן פתרונות פרקטיים המשלבים ניהול סיכונים, הגנה עלמוניטין וקידום מטרות עסקיות.

דיסקליימר משפטי:

המידע המובא במאמר זה מובא בתמצית בלבד, נועד למטרות מידע כללי ואינו מהווהייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבותיוהספציפיות של כל מקרה. בכל מקרה של שאלה משפטית או צורך בקבלת החלטה בעלת השלכותמשפטיות, יש לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ומוסמך.

‍

כדי לקרוא את הכתבה המלאה, לחצו כאן

‍